פרק 29
צלילים מרפאים עם שני הברי
בפרק מיוחד וחוויתי, אנחנו מארחים את שני הברי. מוסיקאית, יוצרת ומטפלת הוליסטית, כ-25 שנה מטפלת במגע, צלילים מרפאים, תנועה, מוסיקה ומים.
מתרגלת ומשלבת במפגשים שלה תנועה מעולם הצ׳יקונג הרפואי, יוגה, שיאצו, ווטסו וצלילים מרפאים המנוגנים ביבשה ובמים על כלי נגינה שנאספו מסביב לעולם .
במהלך הפודקאסט המיוחד הזה, מעבר לשיח, נקשיב גם לאותם צלילים ותדרים מיוחדים ששני מנגנת עליהם .
הדרך הטובה ביותר היא לחוש אותם על גופינו אך דרך האזנה באזניות נוכל כמעט להרגיש את אותן ויברציות לכן מומלץ מאוד להאזין לפרק עם אוזניות.
אחד הנושאים המרתקים עליו דיברנו בפרק היה על החיבור המיוחד של צלילים ומים.
כאשר נכנסים למרחב הזה של המים וההקשבה לצלילים, נפתחת יכולת לפגוש את עצמינו ברבדים שאיננו פוגשים לרוב. זה לא רק תקשורת עם רבדים של ידע ושפת המחשבות , זה מעבר לידע זה רובד עמוק יותר. עם הזמן אדם רוכש מיומנות של הבנה במימד זה.
זהו סוג שונה של הבנה. זוהי האפשרות לסמוך על הגוף שלנו, לפתח את אותו אמון פנימי שכל אחד נולד עמו. אמון פנימי לכוח הריפוי הטבעי של הגוף
שני תמיד הייתה סקרנית בחיבור בין אנשים, לתקשורת דרך הגוף:
"נולדתי אל עולם עטוף צלילים. סיפורים על מוסיקה מילאו את ביתי מאז ומעולם. עם זאת, משחר ילדותי, הבנתי שאני שייכת גם לעולם של כבדי השמיעה. העולם החיצוני הגדוש בצלילים, לצד עולם השקט הפנימי שהתקיים בתוכי , יצרו בי יכולת הקשבה פנימית ייחודית.
בתוכי תמיד ידעתי שיש עוד מימד שאפשר לתקשר דרכו מימד של תקשורת שאינה מילולית, תקשורת העוברת גם דרך תדרי מוסיקה, גם דרך מים וגם במגע. ישנה איכות מיוחדת המסתתרת באדם אותה אני יכולה לחוש בעזרת אותה תקשורת. אני כאילו משוחחת עם המימד הזה דרך אותם אמצעים ואז נפתח מימד של הרמוניה מימד של חישה.
לפני 25 שנים בעודי מחפשת את דרכי גיליתי את עולם השיאצו והפילוסופיה היפנית/סינית מהרגע שנפתחתי לעולם המגע והתנועה הבנתי שאני ״בבית״. חישה לא מילולית החלה להתפתח בי והתעצמה מאוד עם השנים וכך יצרתי מוסיקה במשך שנים בעזרת תקשורת שמעבר למילים.
פגשתי מגוון עצום של בני אדם המתמודדים כל אחד וסיפורו הוא. לפעמים לא צריך לדבר , ברגע שנכנסים למים, או ברגע שהיד מונחת בעדינות ובקשב, נפתח רובד חדש של תקשורת, חיבור אל כוח הריפוי הפנימי של כל אחד מאיתנו. אני מאוד מאמינה באותו כוח פנימי. זה סוד הדרך שבה אני פוסעת.
הצלילים המרפאים השתלבו בתוך התקשורת הזו כאילו תמיד היו שם, אין צורך להיות מוסיקאי על מנת לנגן או לחוות אותם."