חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תקשורת בריאה= מע' יחסים בריאה – פרק 30 עם יפעת דוק

פרק 30 

תקשורת בריאה= מע' יחסים בריאה עם יפעת דוק 

יפעת דוק, כבר 15 שנה מגשרת, מאמנת, מנחה הכשרות וסדנאות, יועצת למערכות יחסים אישיות, עסקיות וארגוניות. יפעת עוסקת בפתרון קונפליקטים ובניית מערכות יחסים של שיתוף פעולה בארגונים, במערכות חינוך, בישובים קהילתיים ובקרב משפחות. במסגרת פעילויות אלו היא הכשירה מאות רבות של אנשים לנהל שיח אפקטיבי לתקשורת מוצלחת ופתרון מחלוקות, מתוך אמונה בעוצמה ואפקטיביות של יחסים מבוססי הקשבה, אמון ושיתוף פעולה.

יפעת מביאה דוגמאות מעניינות מהשטח. היא לא בעד ויתורים ופשרות כאשר היא מגשרת ועוזרת בפתרון מריבות וחילוקי דעות.

יפעת דוגלת בחשיבה של "גם וגם" במקום חשיבה של "או ואו" .זו חשיבה שכדאי גם ללמד את הילדים שלנו במציאת פתרונות לטובת כל הצדדים. לימדו אותנו מגיל צעיר לוותר ולהתפשר, כבר בגן. לוותר על משהו שלא חשוב לנו זו מעלה, זו היכולת למפות את מה שחשוב לנו בחיים ולעשות סדרי עדיפויות ולכן זה לא וויתור. זו הסתכלות מושכלת על מה שאני מבקש\ת ולא תמיד מה שאני מבקש\ת חשוב לי.

וויתור הוא כשמשהו חשוב לי וכדי לרצות או בגלל שאין לי כוח לעמוד בלחצים המופעלים עליי אני מוותרת, או מציעה להתפשר (חצי חצי). הטעם של וויתורים ופשרות הוא מאוד חמצמץ, זו לא תחושה של התעלות רוח.

עולם הגישור נשען על מטודה שפותחה בתוכנית של משא ומתן בהרווארד בשנות ה-80 של המאה הקודמת ע"י שני פרופסורים- פרופ' יורי ופרופ' פישר. המטודה הינה "הדרך השלישית", אשר לא נעה על ציר שמצד אחד ניצחון ומצד שני וויתור וכניעה ובאמצע ישנם פשרות מגוונות. זו דרך שלישית של שיתוף פעולה והיא עובדת על מה יש מתחת לעמדות והדרישות שאנשים מציגים בקונפליקטים. מה הם הסיבות לעמדות והדרישות האלו. כשבוחנים סיבות ולא דרישות, ניתן להגיע לפתרונות שכל הצדדים מרוצים.

הדרך השלישית מתאימה מאוד גם לילדים. זה בעצם לפתח שריר חדש. ניתן וכדאי ללמד את השפה הזו כבר מגיל צעיר, על מנת להגיע לפתרונות קונפליקטים בצורה מיטיבה לכל הצדדים ולוודא שהצרכים נענים. כאשר מלמדים ילדים ומבוגרים את הדרך השלישית מדברים על החששות, הצרכים, הרגשות, קונפליקטים ופתרונות שכל הצדדים יהיו מרוצים. מתוך כך ניתן ליצור שיתוף פעולה. כאשר יפעת בונה תשתית לעבודה במקום עבודה או משפחה, התשתית משפיעה לטובה על מערכת היחסים לאורך זמן. התשתית היא ליצור שיח על פתרון שכולם יהיו מרוצים.

לפעמים אנחנו מעדיפים לא להיכנס לקונפליקטים, כי אנחנו חווים אותם כעימות. עימות יושב על הציר של נצחון/הכנעה מצד אחד וויתור וריצוי מצד שני מצד שני. הציר הזה אינו מעצים אף אחד מהצדדים בקונפליקט. זה לא נעים להכניע מישהו אחר, אנשים שמכניעים משלמים מחיר נפשי. זה מאוד מעצים כשמסתכלים על קונפליקט כהזדמנות לייצר שיח שיש בו שיתוף פעולה. קונפליקט נסחב הרבה זמן זה כאשר אנחנו לא יודעים לדבר אותו נכון, כגון: צרכים ודרישות וגם כשיש פלונטר רגשי.

מודל אפר"ת: ארוע- פרשנות- רגש- תגובה

אנשים חווים את תהליך המודל הזה כאשר ישנו ארוע שמאיים עלינו פיזית, נחוש לחץ ופחד גדול, נתקוף או נברח, לעיתים באופן לא מידתי לארוע בגלל הפרשנות שלנו. הבעייה שהמאגר הזה פועל גם במצבים של ארועים רגשיים ולא רק באיומים פיזיים. החוויה הרגשית יכולה לגרום לכאב מאוד עמוק מעין סכנה רגשית. במצב כזה נרצה להזיז את הסכנה הרגשית הזו כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. למשל כאשר לוחצים על הכפתור הרגשי של "לא רואים אותי ולא מעריכים את מה שאני עושה", זהו כפתור מהילדות של "לא אוהבים אותי". כפתור נוסף הוא של אשמה ויסורי מצפון. מישהו אומר לי לי משהו והוא לא מתכוון לומר שאני האדם הכי רע בעולם, אבל אני מרגיש כך וזה מכווץ אותי וגורם לי להתקיף את האדם שמולי. הכפתור השלישי הוא כשלון והעדר מסוגלות, כאשר מישהו נותן לי הרגשה שאני לא מספיק טובה וראויה מקצועית או אישית.

לכל אחד\ת מאיתנו יש כפתור שהוא או היא רגישים במיוחד. צריך להיות מאוד ערני ומרוכז כדי לא להגיב באופן לא מידתי כשלוחצים לנו על הכפתור הזה, כדי לא ליצור אירוע, ואז פרשנות, רגש ותגובה וחוזר חלילה בין שני אנשים. קונפליקטים הולכים ומסתבכים כי אנחנו לא עוצרים ושואלים מה הכפתורים שלנו והאם הפרשנות שלנו היא אכן נכונה ומצד שני גם להפסיק ללחוץ על כפתורים של אחרים. צריך להחליף את השפה כדי ליצור שינוי. זה לא נכון לדבר דרישות, תלונות, טענות, ביקורות ועמדות. זה לא יביא את האדם שאומר את הדברים הללו למקום שהוא/היא רוצה.

העקרונות המנחים במערכות יחסים:

– שיח ללא תלונות וביקורת.

– הוקרה והעצמה. לא להסתפק בהוקרה סיסמאתית כמו: "אתה מקסים", "את אלופה" וכד'. כדי שאנשים יחוו את עצמם מקסימים או אלופים הם צריכים להריץ סרט בראש. המוח שלנו לא מבדיל בי דמיון או זכרון לבין מה שקורה עכשיו. למשל אם אמרתם למישהי שהיא חכמה תתארו לה את הסיטואציה בה ראיתם אותה חכמה וכך היא תוכל להריץ בראש את הסיטואציה הזו והיא תרגיש חכמה.

– הערכה ואהבה. כשמרגישים אהובים ומוערכים זה מצע למע' יחסים טובה וקל יותר להיות בסיטואציה של קונפליקט.

– למצוא נקודות אור על הדברים החיוביים.

במקום עבודה מומלץ להכין רשימה של העובדים ומה הן התכונות החזקות של כל אחד ואחת מהם. תחשבו על דוגמא שממחישה את התכונה החזקה הזו ותספרו להם כדי שירגישו כך על עצמם. חשוב להיות אותנטיים ולעשות את זה בזמן אמת. על בסיס זה כשמגיע קונפליקט זה ממקום מוגן וסביבה נעימה ולכן יהיה קל יותר לפתרון. מערכות היחסים שלנו במקומות עבודה הן מאוד משמעותיות. כשאפתח מיומנות במקום אחד אוכל ליישם אותה בכל מקום.

לסיכום:

– שימו לב למה שאתם אומרים לאחרים, מה חשוב לכם ומה אתם מרגישים וצריכים ואל תבואו בטענות ודרישות.

– שימו לב לכפתורים הרגשיים שלכם.

– ספרו לאנשים בעזרת דוגמאות והמחשה כמה הם גדולים.

 להאזנה של הפרק בSpotify :

דילוג לתוכן